ניתוח מבחן הבנדר לפי Hutt: (Hutt Adaptation of the Bender Gestalt Test – HABGT)
גורמים המתייחסים לארגון:
- Sequence (סדר, מעקובת): מתייחס למידת הסדירות במיקום העוקב של הציורים על הדף. הסדר המצופה הוא משמאל לימין ומלמעלה למטה. הדירוג של הסדר מתייחס למספר ההיסטים, כלומר, מספר הפעמים שבהן הנחת הציורים על הדף סוטה מסדר זה. בדרך כלל מצופה היסט אחד. העדר היסטים עשוי להצביע על נוקשות ואובססיביות. יתכן יותר מהיסט אחד, והאפשרות הקיצונית היא העדר סדר בגלל. ההנחה היא שהדרך בה הנבדק מתארגן על הדך מצביעה על המיומנויות שלו להתארגנות ולתכנון. במלים אחרות, כוחות אגו לשליטה לתכנון, להתארגנות, לסדר
2. מיקום הציור הראשון. בדרך כלל מצפים שהציור הראשון יהיה בשליש העליון של הדף, ולא פחות מאינץ' משולי הדף. אנשים נמנעים, ביישנים, חסרי ביטחון, נוטים להצמד לקצה הדף. נרקיסיסטים, אגוצנטרים, פסיכופאתים או מאנים ממקמים קרוב יותר לאמצעיתו.
3. שימוש במרחב (I). הכוונה למרחק שבין שני ציורים עוקבים. בדומה לגורם הבא, יש לפרש כהסתגלות אישיותית למרחב תפישתי-מוטורי. מרחקים גדולים (excessive) עשויים להצביע על עוינות, acting out, או אסרטיביות. מרחקים קטנים מדי (constriction) עשויים להצביע על פסיביות, התנהגות נסוגה (נמנעת), או נטיות סכיזואידיות.
4. שימוש במרחב (II). הציורים יכולים להיות דחוסים (compressed) או מנופחים (expanded) ביחס לצורות על כרטיסי המבחן. דחיסה יכולה להצביע על המנעות, חרדתיות, או עוינות סמויה. מרחב גדול מדי עשוי להצביע על אסרטיביות, מרדנות, או אגוצנטריות.
5. התנגשות (collision): הכוונה ששני ציורים מתנגשים או חופפים על הדף. קיומה של התנגשות עשוי להצביע על הפרעה בתפקודי האגו.
6. שימוש בשוליים (margin): הכוונה למיקום של הציורים או חלק מהם בתוך חצי אינץ' משולי הדף. שימוש נרחב מדי בשוליים עשוי להצביע על חרדה סמויה ומאמץ להשיג שליטה באמצעות השענות על תמיכה חיצונית.
7. היסט בזוית הנייר (shift in the position of the paper): הכוונה לרוטציה בנייר עליו מציירים בלפחות ב-90 מעלות. זה עשוי להצביע על התנגדות למבחן, אופוזיציונליות, אגוצנטריות, ולפעמים פדנטיות.
- היסט בזוית של הכרטיס: הכוונה לסיבוב של הכרטיסים עליהם נמצאות הצורות ב-90 מעלות לפחות. הפירוש כמו בגורם הקודם.
גורמים המתייחסים לגודל:
9. עליה או ירידה כללית בגודל: הכוונה לעליה או לירידה בגודל של הציורים, כל פעם בלפחות ברבע בציר האנכי או האופקי ביחס לצורה שעל הכרטיס. גורם זה עשוי להצביע על חרדתיות. עליה בגודל עשויה להצביע על התנהגות מפצה (compensatory), מוחצנת, או אסרטיבית, בעוד ירידה בגודל עשויה להצביע על המנעות, פסיביות, והתנהגות מעוכבת (inhibited).
- עליה או ירידה פרוגרסיבית בגודל: אין מספיק מחקר ביחס לגורם זה, אבל נסיון קליני מצביע על כך שעליה הדרגתית בגודל של הציורים המועתקים עשויה להיות קשורה לעצבנות, אובדן שליטה, ו-acting out אימפולסיבי. ירידה הדרגתית בגודל עשויה להיות קשורה להמנעות, עיכוב, ודיכאון.
11. עליה או הפחתה מבודדת בגודל: הכוונה לציור, או חלק ממנו, שגדול או קטן באופן בולט ביחס לציורים האחרים. ניתן להתייחס אליהם כאל 'פליטות לשון' או כאל ביטויים של הפרעה רגשית ותהליכים אישיותיים עמוקים שהנבדק אינו מודע להם.
גורמים המתייחסים לשינויים בגשטאלט:
12. קשיים בסגירה (Closure): גורם זה מתייחס לקשיים בחיבור של חלקים בתוך הציור או בציורים שכנים שנוגעים זה בזה. זה יכול לקרות בעיקר בכרטיסים A, 2, 4, 7 או 8. למשל, סגירת העיגול בכרטיס A, סגירת העיגולים בכרטיס 2, חיבור חלקיו של כרטיס 4, והשלמה ומפגש של החלקים בכרטיסים 7 ו-8. קשיי הסגירה עשויים להתבטא בפערים בנקודת החיבור, חפיפה בנקודה זו, מחיקה או תיקון בנקודת החיבור, או עליה בלחץ על הקו או התרופפות בנקודת החיבור. הפירוש העיקרי של קשיים בסגירה הוא קשיים ביחסים בין אישיים.
13. קשיים בחציה (Crossing): הכוונה לקשיים בביצוע חציה, שיכולה להתרחש בכרטיסים 6 ו-7. הקושי עשוי להתבטא במחיקה, ציור מחדש, שרטוט, או הדגשה. הפירוש העיקרי של קושי בחציה הוא ביטי של חסימה, ונמצא במתאם עם חוסר החלטיות, ספקנות כפייתית, ופוביות, ואולי גם קשיים ביחסים בין אישיים.
14. קשיים בעקומה (Curvature): הכוונה לשינויים בטבע של העקומות בכרטיסים 4, 5, ו-6. שינויים אלה נראים כאשר יש עליה או הפחתה במשרעת של העקומה, כאשר העקומה מוחלפת על ידי קו ישר או קוצני, מושטחת, או לא חלקה, כאשר מספר העקומות בכרטיסים 4 ו-6 גדול או קטן. הפירוש של קושי בעקומה מצביע על הפרעות רגשיות. עליה בעקומה עשוי להצביע על רגשיות עזה, בעוד הפחתה בעקומה עשויה להצביע על רגישות מצומצמת.
15.שינוי בזווית (angulation): הכוונה לעליה או להפחתה ב-15 מעלות לפחות בזויות של הצורות 2, 3, 4, 5, 6 או 7. למשל, בכרטיס 2 שינוי בזווית של הטורים; בצורה 3 שינוי בזווית הנוצרת על ידי הנקודות; בכרטיס 4 שינוי בזווית של העקומה ביחס למרובע; בכרטיס 5 שינוי בקו לעומת הקשת; בציור 6 בזווית שבין שתי העקומות שנחתכות, ובציור 7 הזווית שבין שני המצולעים. הפירוש העיקרי הוא ששינוי בזווית משקף קושי בהתמודדות עם גירויים רגשיים, וכתוצאה בעיות בשליטה רגשית ובשליטה בדחפים. זווית גדולה (קהה) יותר עשויה להצביע על רגשיות מופחתת, בעוד זווית חדה עשויה להצביע על רגשיות גדולה.
גורמים המתייחסים לעיוות בגשטאלט:
16. רוטציה תפישתית: הכוונה שהציור הסתובב על צירו בעוד הכרטיס נשאר אותו דבר. רוטציה כזו עשויה להצביע על הפרעות באספקטים מסויימים של תפקודי האגו.
17.רטרוגרסיה (retrogression): החלפה של חלקים מהגשטאלט בצורות יותר פרימיטיביות. השכיחות ביותר כוללות עיגולים אימפולסיביים, לא סגורים, בכרטיס 2; החלפה של הנקודות בקווים קצרים בכרטיסים 1, 3 ו-5; והחלפה של נקודות בעיגולים בכרטיס 2. הפירוש של רטרוגרסיה צריך לקחת בחשבון את הגיל ורמת הבשלות של הנבדק. רטרוגרסיה עשויה להצביע על הגנה חמורה וכרונית כנגד טראומה, ומצביעה על כשלונות באינטגרציה ותפקודי של האגו.
18. סימפליפיקציה (simplification): סימפליפיקציה מתייחסת להעתקה של הציור כפשוט יותר ביחס למקור. למשל, ציור של שני החלקים בכרטיס A כמו לא קשורים זה לזה; הפחתה במספר האלמנטים הכרטיסים 1, 2, 3, או 5; הפחתה במספר העקומות בכרטיס 6; וציור של החלקים בכרטיסים 6 ו-7 כמלבנים או אליפסות. סימפליפיקציה עשויה להצביע על הפחתה בקתקסיס (השקעה) באובייקטים חיצוניים, וברמה התנהגותית, על נסיון להפחית את ההשקעה של אנרגיה שנדרשת כדי להשלים משימה או להתמודד עם מצב.
19. פרגמנטציה (fragmentation): הריסה מהותית של הגשטאלט, למשל: העתקה לא מושלמת, או שהגשטאלט מצוייר כך שחלקיו השונים אינם מתייחסים זה לזה. פרגמנטציה עשויה הצביע על הפרעה בתפקוד התפישתי מוטורי, וכנראה קשורה לירידה ביכולות להפשטה ולסינתיזה.
20. קשיים בחפיפה (overlapping): גורם זה ניתן למצוא בכרטיסים 7, A ו-4. הקושי מתבטא בחפיפה כאשר זו אינה קיימת בכרטיס (ב-A וב-4), או כישלון בחפיפה (כרטיס 7), פישוט או עיוות בחלקים של הציור בנקודת החפיפה (כרטיס 7). קושי בחפיפה עשוי להצביע על נזק מוחי.
- אלבורציה (elaboration or doodling): הוספה של נקודות, עיגולים, לולאות, עקומות או קוים. נראה שגורם זה קשור לקושי בשליטה בדחפים ובחרדה עזה וגלויה.
22. פרזברציה (perseveration): שני סוגים – אלמנט של ציור קודם משמש בציור שאחריו, או המשכu של אלמנט בציור הנוכחי מעבר לגבולותיו שבכרטיס. פרזברציה מהסוג הראשון ניתן למצוא למשל בשימוש בנקודות בציור 2 (במקום עיגולים) שנלקחו מהציור הקודם, מס' 1. דוגמא לפרזברציה מהסוג השני היא ציור של יותר מ-14 נקודות בכרטיס 1 (במקום ה-12 שבכרטיס המקורי). פרזברציה מייצגת קושי בהיסט, נוקשות במיסוד סגנון מסויים, ובסופו של דבר, ירידה ביכולת לספונטניות ובשליטה הסתגלותית באגו.
23. ציור מחדש של הצורה כולה (redraw): גורם זה מתייחס למצב שבו הנבדק אינו מרוצה מאיך שהעתיק, ואז מצייר מחדש את הצורה, בעודו משאיר את הנסיון הראשון שלו בלי למחוק אותו (או שרק מעביר עליו איקס).הפירוש המוצע הוא העדר יכולת לתכנון מוקדם, או עמדה של ביקורת עצמית מחמירה.
.