יום ראשון      28.01.2024

28 לחודש…. לא חשבנו..

שזה יהיה יום הסיבה,

להתהוותינו כקבוצה..

וזהו  גם יום פרידתנו….

צבי,

ליווית את הקבוצה הזו על כל משתתפיה…

ותיקים מאוד, שחלקם אנחנו לא מכירים.. וחלקים מהקבוצה, שאנחנו כן מכירים, אך עזבו את העולם…  לדרכם האחרונה. יהי זכרם ברוך.

כל אחד מאיתנו משאיר משהו אצלך צבי…

וכמובן שזה המקום להגיד, ששמנו את מבטחינו בך,

ומבטחינו לא הונח על קרן הצבי,  כי אתה שמרת עלינו, על כבודנו, על הכבוד ההדדי בינינו.

הכלת אותנו, נתת לנו את החופש להתקהל בינינו,

אבל גם דאגת שלא נטפס על הקירות …  שמרת לנו על הגבולות.

לצערנו, עד שהתגבשה לבסוף קבוצה עכואית יציבה, מערכת בריאות הנפש לא מאפשרת לנו את המפגשים החשובים האלה..

בקבוצה היו מפגשים בהם אפשר להגיד את הכל!

המחשבות, הרגשות ששותפו בשיחות הקבוצה, לא הצטברו בתוכנו, ולא אפשרו הווצרות של אנרגיה שלילית, שמייצרת מחלות, והייתה מחמירה יותר את מצבנו…אבל עכשיו  זה ייעצר..

כששואלים על המושג.. "קרן הצבי" מסתבר, שבתקופת רומא, אנשים שמרו את כספם בקרן של חיה עם קרניים.  הצבי הוא חיה שקרניו נושרות.. לכן, לשים שם כסף, היה חוסר אחריות.

אבל צבי… המילים, הרגשות, המצוקות, והתסכולים, שנאמרו במחיצתך, הם הסודות הכי שמורים שיש.

תודה שנתת לנו, מזמנך, ואפילו בהתנדבות..

הפכת קבוצת אנשים זרים לאנשים שאכפת להם אחד מהשני..

תודה לך על זה.. ועל הכל..

שתהיה המשך דרכך טובה ומלאת השפעה.

בכבוד רב, והערכה גדולה..

דדה,

אורית

אלי

אסנת

שלי.