Thy glass will show thee how thy beauties wear,
Thy dial how thy precious minutes waste,
The vacant leaves thy mind’s imprint will bear,
And of this book this learning mayst thou taste;
The wrinkles which thy glass will truly show,
Of mouthed graves will give thee memory;
Thou by the dial’s shady stealth mayst know
Time’s thievish progress to eternity;
Look what thy memory cannot contain,
Commit to these waste blanks, and thou shalt find
Those children nurs’d, deliver’d from thy brain,
To take a new acquaintance of thy mind.
These offices, so oft as thou will look,
Shall profit thee, and much enrich thy book.
בראי תראה איך יופייך יועם,
באורלוגין איך רגע פז יאבד,
חלקת כל דף לרוחך חותם,
ומן הספר לקח זה תלמד:
כל קמט שבראי יראה פניו
ללוע קבר הוא לך מזכרת;
ואורלוגין חומק כצל גנב –
לזמן הולך אל נצח במחתרת;
אשר בזיכרונך לא נאגר
בלובן העלים שים לתעודה,
עד ילד-רוחך משבגר
אל נפשך ישוב להתוודע.
מדי עינך אל אלה תחזיר,
תזכה, וגם הספר יעשיר.
(תרגום: אפרים ברוידא).